היכולת שלנו להתמקד בעצמים ולאפשר עיבוד והבנה שלהם משתפרת לאין ערוך כאשר הם מתוחמים. האמצעים הסטנדרטים והנגזרות שלהם הם גבולות, שוליים, מסגרות, קווים.
בסביבה האנושית המערבית, ובייחוד במתחם עירוני, ניתן לשים לב לכך בקלות: פתח בניין סטנדרטי הוא מלבן תוחם, בין מבנים לכביש נמצאת המדרכה המשמשת כשוליים (Margins), על הרציף לפני פס הרכבת מצוי פס צהוב וכך הלאה.
רכיבי העיצוב הגרפי, מילים ודימויים, מאורגנים באופן מחושב בידי המעצב/ת כך שהם יושבים ביו מסגרות, גבולות ומופרדים זה מזה באמצעות שוליים. חדירהאל מתחמים בידי מתחמים אחרים מייצרת מתחמים חדשים.
שימוש בחיתוך (Cropping) של דימויים מאפשר רתימה של חלקים שונים מהם כדי לייצר משמעויות חדשות.
פריצה של אותם גבולות, דימויים שגולשים מעבר לגבולות המצע ושינויים דומים מאפשרים תנועה ביצירת המסר, או תיחום שמאפשר הבלטה של חלקי מסר עיקריים ומובילים.
